סרטי תדמית ופרסום דיגיטלי

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית נמצא בשטח הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על גבי הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הינו מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או שמא בסלולרי.</p>

<br>

<br>

<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<div>

אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.

</div>

<br>

<br>

<div>

טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.

</div>

<br>

<br>

<div>

הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.

</div>

<br>

<br>

<div>

בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.

</div>

<br>

<br>

<div>

הפחתה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן הפחתה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).

</div>

<br>

<br>

<div>

&nbsp;

</div>

<br>

<br>

<h2>סרטי תדמית מסווגים לכמה קטגוריות:</h2>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>סרטי קידום מכירות</h3>

<br>

<br>

<p>- יצירת סרט לקידום מכירות עם מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה או בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.</p>

<br>

<br>

<h3>סרטים לגיוס הון</h3>

<br>

<br>

<p>- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.</p>

<br>

<br>

<h3>סרטי הסבר \ הדרכה</h3>

<br>

<br>

<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או אופן ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.</p>

<br>

<br>

<h3>סרטי מוצר</h3>

<br>

<br>

<p>- סרט המתאר פרודקט ספציפי של חברה מסוימת. סרט זהו לפי המקובל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>

<br>

<br>

<h3>סרט תדמית כללי</h3>

<br>

<br>

<p>- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה או שמא שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.</p>

<br>

<br>

<div>

לסרט תדמית, אפילו אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמה חושים בו זמנית ובכך יתרונם המשמעותי על גבי כל אמצעי פרסום אחר.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>נכון להיום גולשים באתרי אינטרנט מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>

<br>

<br>

<h2>עקרונות ל הפקת סרטון תדמית</h2>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>תסריט</h3>

<br>

<br>

<div>

את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הוא יוקרן. בחירתו עם תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>תסריט הינו מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או שמא סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<div>

&nbsp;

</div>

<br>

<br>

<h3>מבנה התסריט</h3>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>תסריט מחולק לשורה עבור סצנות, שבכל מישהי מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.</p>

<br>

<br>

<p>לרוב, מאושר כי סצנה ואולי שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת נדבך בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). ברוב המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>

<br>

<br>

<p>תסריטי קולנוע, במיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם יותר לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס אודות אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>

<br>

<br>

<p>התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נתפס בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זהו בדרך כלל אפילו אורכם, בדפים, של תסריטי קולנוע.</p>

<br>

<br>

<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע במשך צילומי הסרט.</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>שלבי התסריט</h3>

<br>

<br>

<div>

כלל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>סינופסיס</h3>

<br>

<br>

<div>

תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עם ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או שמא מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או שמא "תסריט ספקולטיבי".

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>טריטמנט</h3>

<br>

<br>

<div>

מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עם ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אך עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עבור הדמויות. הטריטמנט נכתב כדי להעניק לקוראים רושם מדויק במידה רבה יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>תסריט</h3>

<br>

<br>

<div>

התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, על חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>תסריט צילומים</h3>

<br>

<br>

<div>

תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על גבי ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לאו דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עבור קטעי הצילום השונים בסרט.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>עיבוד התסריט</h3>

<br>

<br>

<div>

לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי ספציפי או כמה בני אדם, שלעיתים אינם קשורים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט תוך כדי עיבודו מהתבנית הקודמת.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<img width="444" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-1/3912/סרטון-תדמית-לעסק---סרטוני-תדמית-לעסקים---סרטי-תדמית-לעסקים---שיווקנט.jpeg">

<br>

<p>בהוליווד, ולעיתים גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי ואולי כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב של הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים בנקודה ספציפית להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>

<br>

<br>

<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש עבור תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מורכבים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכן הלאה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>

<br>

<br>

<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה מרובה בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה למפרע.</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h3>סוגי תסריטים</h3>

<br>

<br>

<div>

חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עבור המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עם תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>מסיבה זאת, אפשר להתוות עד כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. מועמדים ללימודים אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) יחד עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<div>

<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו נדבך ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני על זה. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, ניתן להאמין כי בהמשך הסרט יתגלה כי הוא חולה. המידע כולל בדרך כלל תכונות אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>אירוע מחולל</strong>: לאחר כמה דקות, בדרך כלל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. האירוע המחולל זורק את הגיבור מהמצב של נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן קצר אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה היא מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו כיוון שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור להוציא לפועל פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או דימוי לא מועדף של הגיבור.

</div>

<br>

<br>

<div>

מסדרונות הזמן: ברוב המקרים, בשביל לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בדרך כלל גם על מנת להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>סדרת הניסיונות</strong>: ברוב המקרים, עושה הגיבור כמות ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות כאלה מביאים אותו למסקנה כי עליו להתאים את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה על מנת להתגבר על קשייו.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים מרובים, כולל הסיפור אף שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה אודות פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים עם סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם הזה; בסרטי מתח או שמא אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא של הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, בזמן ש הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, נסיבות ומדובר בטרגדיה, הוא נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.

</div>

<br>

<br>

<div>

<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>פסקול מוזיקלי</h2>

<br>

<br>

<div>

בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. פעמים רבות מומלץ לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אך לשם כך קיימים להסדיר את נושא זכויות היוצרים.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>קריינות</h2>

<br>

<br>

<div>

הקריינות היא העורק הראשי של הענקת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>צילום</h2>

<br>

<br>

<div>

סרט תדמית קיים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), על ידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>

<br>

<br>

<div>

ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהווה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו של המראיין חשוב באופן מיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>בימוי ועריכה</h2>

<br>

<br>

<div>

השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. בשביל להוציא תוצאה טובה לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי זה תנאי יסודי להפקה מלוטשת.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>פשטות</h2>

<br>

<br>

<div>

על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות אינן משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר ניתן לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אף לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. אינם חוזרים אחורה ובשום אופן עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>קצב</h2>

<br>

<br>

<div>

סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, יש מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל שיטה קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>אורך הסרט</h2>

<br>

<br>

<div>

סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית או שמא לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח אודות גבי דיסק לצפייה אישית, טוב אם לא יחרוג מעבר לחמש או שש רגעים. לעיתים די אף בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך גם עשייתו תהיה הרבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר עבור ארבע או 5 דקות.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>מקוריות</h2>

<br>

<br>

<div>

עיקר חשוב – על הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עם ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שאינם להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>לוחות זמנים</h2>

<br>

<br>

<div>

הפקת סרט היא תהליך מורכב. אפשר, אבל, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>תכנון מהלך ההפקה</h2>

<br>

<br>

<div>

את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה מלא עם מנהלי ההפקה, בשביל שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיים להכין את אתרי הצילום מראש על פי דרישות ההפקה, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. במידה ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום בין לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>

<br>

<h2>בחירת ספקית הפקת המוצר</h2>

<br>

<br>

<div>

הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם היא בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.

</div>

<br>

<br>

<p>&nbsp;</p>

<br>